Body Positivity - הטוב, הרע והמורכב

 

במשך שנים קיבלנו מסר כמעט חד־כיווני לגבי הגוף שלנו: תהיי רזה יותר, תחטבי, תסתירי, תתקני.

נשים, ובהמשך גם גברים, למדו להסתכל על הגוף לא רק כעל גוף, אלא כעל פרויקט אינסופי לשיפור, כזה שתמיד נשאר בו עוד משהו "לתקן", לצמצם או לשנות. וכשהמסר הזה חוזר שוב ושוב, קל להפוך ביקורת חיצונית לאמונה פנימית: שהגוף כפי שהוא אינו מספיק טוב, ושכדי להיות ראויים יותר גם הוא צריך להשתנות 

ורוניקה מייזלר, דיאטנית קלינית המשלבת NLP ויועצת לחברת הרבלייף, מסבירה:
"מתוך המקום הכואב הזה צמח ה־Body Positivity , ששורשיו בתנועות מחאה נגד אפליה, סטיגמה והשפלה של אנשים בשל גודל גופם. עם השנים התרחב הרעיון לתנועה חברתית־תרבותית שקראה לקבל מגוון רחב יותר של גופים ולהפריד בין המראה והמשקל של האדם לבין הערך שלו, ובצדק."

התנועה ביקשה להשמיע מסר שהיה צריך להיאמר מזמן: הערך שלנו אינו נקבע לפי המשקל. גוף שאינו תואם את אידיאל היופי התקופתי עדיין ראוי לכבוד. אנשים במידות שונות צריכים להופיע בפרסומות, לקנות בגדים, ללכת לים, להצטלם, להתאהב ובעיקר - לחיות, בלי להרגיש שהם צריכים קודם להשתנות כדי לקבל אישור להיות שייכים ונוכחים בעולם.

וזה מסר חשוב ועוצמתי

מחקרים שבחנו חשיפה לתכני Body Positivity מצאו כי היא עשויה לשפר את שביעות הרצון מהגוף ואת מצב הרוח. במקביל, התחזקה ההבנה שסטיגמה ובושה סביב משקל אינן מייצרות מוטיבציה בריאה, אלא קשורות דווקא למצוקה נפשית ולדפוסי אכילה מופרעים.

 

מייזלר משתפת: "אני פוגשת בקליניקה לא מעט אנשים שעד היום זוכרים משפטים ששמעו בבית, כמו 'את חייבת לרדת במשקל', 'ככה לא אוכלים' או 'תראי איך השמנת'. לפעמים הם נאמרו מתוך דאגה הורית ואפילו מתוך כוונה טובה, אבל מה שנצרב לא פעם הוא דווקא בושה, ביקורת ותחושה שמשהו בהם לא בסדר, ולא מוטיבציה אמיתית לשינוי."

וזו בדיוק הסיבה שה־Body Positivity  היה תיקון מרענן וחשוב לשיח. אלא שכמו שקורה לא פעם עם רעיונות טובים, גם מסר שנולד כדי לשחרר יכול להפוך נוקשה מדי ולהתחיל להגביל.

 

ההשלכות הפחות מדוברות של  Body Positivity

הבעיה מתחילה כשהאמירה "אני טובה כפי שאני" הופכת ל"אם אני רוצה לשנות משהו בעצמי, סימן שאני לא באמת מקבלת את עצמי".

אפשר להיות שלמים עם הערך שלנו כבני אדם, ובכל זאת לרצות לשנות משהו: להתחזק, לשנות הרגל או פשוט לעשות לעצמנו קצת יותר טוב. הרצון להשתנות לא חייב להגיע מהמקום שאומר "אני לא מספיק טובה", אלא דווקא מהמקום שאומר: "אני חשובה לי". קבלה יכולה להיות נקודת המוצא - המקום שבו אני מפסיקה לריב עם עצמי. ומשם, שינוי כבר לא חייב להיות ניסיון לתקן משהו "לא בסדר", אלא תנועה קדימה מתוך אכפתיות ורצון להיטיב עם עצמי.

 

כשהקבלה העצמית הופכת לחובה חדשה

אבל הנוקשות יכולה להופיע גם בכיוון אחר: תנועה שנועדה לשחרר אותנו מהדרישה שהגוף יהיה "מושלם", עלולה ליצור דרישה חדשה - עכשיו אנחנו חייבים לאהוב אותו בכל רגע, בכל מצב וללא תנאי.

אבל מה אם היום אני לא אוהבת חלק מסוים בגוף שלי? מה אם אני רוצה  להרגיש נוח יותר בתנועה או לשנות את הרכב הגוף שלי? האם עצם הרצון הזה אומר שנכשלתי בקבלה עצמית? ממש לא.

למעשה, חלק מתכני ה־Body Positivity  עדיין משאירים את המראה במרכז; רק כיוון המסר השתנה ל-"את צריכה להבין שאת יפה בכל מידה". זה כמובן מסר נעים יותר, אבל הגוף עדיין עומד במרכז הבמה ונבחן דרך אותה שאלה: האם הוא יפה?

מ־Body Positivity  ל־Body Respect

ואולי אפשר וכדאי להרחיב את המבט? לא רק "איך אני נראית?", אלא גם: "האם הגוף שלי תומך בי ביום־יום? האם אני חזקה? האם יש לי אנרגיה? האם אני ישנה טוב? והאם הבחירות שאני עושה היום בונות את החיוניות שלי גם בעוד עשר ועשרים שנה?"

מייזלר מוסיפה: "אני לא חייבת לחשוב שכל חלק בגוף שלי יפה בכל רגע. אני כן יכולה להתייחס אליו כאל משהו שראוי להקשבה, לטיפול ולהשקעה. אפשר לחשוב על זה כמו על הורות טובה. אמא טובה לא צריכה לחשוב שהילד שלה מושלם כדי לאהוב אותו. היא מקבלת אותו עם החוזקות, החולשות והדברים שעוד יכולים להתפתח - ובמקביל ממשיכה לעזור לו ללמוד, להתחזק ולהתקדם. לא משום שהוא לא מספיק טוב, אלא דווקא משום שהוא חשוב לה, היא מאמינה בו ורוצה בטובתו. כך גם עם הגוף: לא מלחמה, אלא השקעה."

 

איך כבוד לגוף נראה בפועל?

כבוד לגוף מתבטא לא רק באופן שבו אנחנו מדברים אליו, אלא גם באופן שבו אנחנו נענים לצרכים שלו ביום־יום. לפעמים זה אומר לנוח כשעייפים, לזוז כדי להרגיש ערניים יותר, לשתות - וגם להזין את הגוף במה שהוא באמת צריך.

מאוד עוזר לעצור מדי פעם ולשאול את עצמנו: האם הארוחות שלי מלאות ומזינות ומספקות לגוף חלבון, סיבים, ויטמינים ומינרלים שתורמים גם לשובע לאורך זמן? האם הבחירות התזונתיות שלי מתאימות לקצב החיים שלי, ובו בזמן נותנות לגוף את מה שהוא צריך? והאם אני זז, ישן ומזין את הגוף באופן שיתמוך בי גם בעתיד?

והעיקר לזכור: קבלה עצמית וכבוד לגוף לא עומדים בסתירה לרצון לטפל בו. אפשר לכבד את הגוף כפי שהוא היום, ובאותה נשימה לבחור לחזק, להזין ולטפח אותו גם למען מי שנהיה בעתיד.

מדריך מעשי להקלה על תסמיני הצום עם דברים שיש לכם בבית: מנטה, לימון ורוזמרין

 

אחרי ארוחות ראש השנה מגיע צום יום כיפור, ומיד אחריו שבוע של אירוח, ארוחות ושינויי שגרה בסוכות. המעבר החד בין שפע, צום וחזרה לאכילה עלול להתבטא בכאב ראש, כבדות, נפיחות או עייפות. אין צמח או שמן אתרי שמחליפים שתייה מספקת, ארוחה מתאימה ומנוחה, אבל שימוש פשוט וזהיר בצמחי תבלין ובריחות מוכרים יכול להפוך את המעבר לנעים יותר.

 

יערה הר שגיא, ארומתרפיסטית קלינית מ'יערת הדבש הגלילית' בקיבוץ הגושרים, מסבירה מה אפשר להכין מראש, מה ניתן להריח בלי לבלוע - אין לבלוע שמנים אתריים, ואין למרוח אותם ישירות על העור ומה עדיף לשמור לרגע שבו חוזרים בהדרגה לשתייה ולאכילה.

1.שתו לאורך היום ולא בבת אחת, המעיטו מראש בקפאין אם אתם רגילים לכמויות גדולות, והעדיפו ארוחה מסודרת שאינה מלוחה, חריפה או כבדה במיוחד. המטרה היא להגיע לצום רגועים ושבעים, לא מפוצצים.

2.שומר ואניס לנפיחות חליטה פושרת של כפית זרעים שנכתשו קלות יכולה להתאים אחרי הארוחה המפסקת או כמה שעות לפניה. התרכובת הארומטית טרנס-אנתול (trans-Anethole), המזוהה עם שומר ואניס, נחקרה בהקשרים של פעילות במערכת העיכול. בפועל, זו בעיקר דרך עדינה ונעימה לסיים את הארוחה בלי עוד קפה.

3.קליפות הדרים במים כמה רצועות דקות של קליפת תפוז או לימון מוסיפות למים ארומה של לימונן ועשויות לעודד שתייה למי שמתקשה לשתות מים רגילים. הן אינן מנקות את הכבד ואינן תחליף לכמות נוזלים מספקת; היתרון העיקרי הוא טעם וריח שמקלים לשתות לאורך היום.

4.זרעי כוסברה אפשר להשרות כפית זרעי כוסברה כתושים קלות בחליטת מים חמים, לצנן ולשתות לפני הצום. זהו שימוש מסורתי ועדין שמתאים למי שאוהב את הטעם מי שסובל מצרבת משמעותית או קבועה צריך לקבל ייעוץ רפואי.

5.לבנדר או ברגמוט להרגעה אפשר לטפטף טיפה אחת במבער או בדיפיוזר לזמן קצר לפני השינה. ריח הלבנדר עשוי לתרום לתחושת רוגע אצל חלק מהאנשים והברגמוט מסייע לניקוי מחשבות ושינה טובה.

במהלך הצום עובדים דרך חוש הריח

במהלך הצום אין צורך להפוך את הבית למעבדה ארומטית. אם ריח נעים עוזר לכם, בחרו אפשרות אחת, השתמשו בה במתינות והפסיקו אם היא מעוררת כאב ראש, שיעול או בחילה. מי שמקפיד הלכתית על אופן השימוש בריחות ובשמנים ביום כיפור, כדאי שיבדוק מראש מה מתאים למנהגו.

6. מנטה או נענע לרעננות אפשר למעוך בעדינות כמה עלים טריים בין כפות הידיים ולהריח, או להריח מממחטה שעליה הונחה מראש טיפה אחת של שמן אתרי מנטה. המנטול מפעיל קולטנים הקשורים לתחושת קור ולכן יוצר רעננות, אך הוא אינו מטפל בהתייבשות, בירידת לחץ דם או בכאב ראש חזק.

7. רוזמרין לרגעים של ערפול מעיכה קלה של ענף רוזמרין והרחה קצרה יכולות לספק גירוי חד ורענן. יש מחקרים קטנים על קשר בין ארומת רוזמרין לערנות ולביצועים קוגניטיביים, אבל אין לראות בכך פתרון לחולשה פיזית משמעותית.

חשוב: סחרחורת חריגה, בלבול, עילפון, כאב בחזה, הקאות או חולשה קיצונית אינם סימן שצריך עוד ריח מרענן. במצב כזה יש לפנות לעזרה רפואית ולפעול לפי הנחיות הרופא. אנשים עם מחלות כרוניות, בהיריון, מבוגרים מאוד או מי שנוטלים תרופות צריכים לברר מראש אם הצום מתאים להם.

אחרי הצום מחזירים את הגוף לקצב בהדרגה גם אם חיכיתם כל היום לקפה ולארוחה, עדיף להתחיל לאט. שתו מים, המתינו כמה דקות, הוסיפו משקה חם ומזון קל ורק אחר כך עברו לארוחה קטנה. אכילה מהירה וכמות גדולה בבת אחת הן מתכון מוכר לכבדות ולצרבת.

9. ג'ינג'ר טרי שתיים או שלוש פרוסות דקות במים חמים יוצרות חליטה חריפה ומחממת. גינגר נחקר בעיקר בהקשר של בחילות, אך מי שסובל מצרבת עשוי לגלות שהחריפות דווקא אינה מתאימה לו.

10. לואיזה ומליסה חליטה עדינה של העלים מתאימה לרגע שבו רוצים לחזור לשתייה בלי להעמיס בטעמים חזקים. שתיהן מזוהות עם ארומה לימונית ורכה ויכולות להשתלב בטקס קטן ושקט של שבירת הצום.

לבונה לאווירה אפשר להדיף לזמן קצר שמן אתרי לבונה בחדר מאוורר. זה אינו טיפול במערכת העיכול, אבל עבור מי שאוהב את הריח הוא יכול לתמוך באווירה רגועה ובנשימה מודעת בסיום היום.

יערה הר שגיא בעלת תואר B.Ed במדעים התמחות בכימיה וביולוגיה, מטפלת בכירה בארומתרפיה ומטפלת מוסמכת בטיפולי מגע, מבססת את עבודתה על החיבור בין הידע המחקרי לבין התאמה אישית. למעלה מעשור היא עוסקת בארומתרפיה בקליניקה "יערת הדבש הגלילית" בקיבוץ הגושרים. יערה נכדתה של אורה רייס ממייסדות הקיבוץ מציעה גישה טיפולית ייחודית המתמקדת בין היתר בנשים המתמודדות עם תסמיני גיל המעבר.

 התהליך מתחיל באבחון ובהבנת מכלול התסמינים, אורח החיים והצרכים האישיים, ובהתאם להם מותאמים תכשירים המבוססים על ארומתרפיה קלינית. "בגיל המעבר נשים יכולות להתמודד במקביל עם גלי חום, שינויים בשינה, עייפות, מתח ושינויים במצב הרוח. דווקא כשיש ברשת אינספור עצות ופתרונות טבעיים, חשוב לעשות סדר. לא כל מה שטבעי מתאים לכל אחת.  המטרה היא להתאים את הטיפול לאישה  ולא את האישה למוצר"